עיניים הן איברי חישה מורכבות במיוחד – ממה בנויה העין שלנו?

כיצד בנויות העיניים שלנו?

כיצד בנויות העיניים שלנו?

העיניים הן איברי החישה שבעזרתם אנו רואים את העולם. מדובר על איברים מורכבים בצורה בלתי רגילה שמאפשרים לנו לתרגם את קרני האור למידע ויזואלי ובעקבות כך מאפשרים את הקיום של חוש הראייה.

על מנת להבין את המורכבות של איברים חשובים אלה נדון כעת בכל אחד מחלקי העין העיקריים. יש לזכור כי מדובר על סיכום תמציתית של הרכב חלקי העין השונים בלבד מפאת קוצר היריעה.

קרנית העין

קרנית העין היא רקמה שמורכבת משש שכבות שדרכה עוברות קרני האור שמגיעות לעין. היא אחראית לחלק מתהליך שבירת קרני האור שממשיך בעדשת העין. הקרנית היא רקמה קמורה וחלקה שלא מחוברת למערכת הדם כיוון שעליה להיות שקופה לחלוטין. נוכחות של כלי דם בקרנית הייתה מובילה להפרעות בשדה הראייה.

הקרנית מקבלת את ההזנה שלה מהדמעות ואת החמצן שלה מהאוויר וכל שינוי בפני השטח החלקים שלה או במידת הקמירות שלה עלולים להוביל לעיוותים בראייה.

ניתוחי לייזר להסרת משקפיים מתבצעים על ידי שיוף של הקרנית מתוך מטרה שתשבור את קרני האור בצורה טובה יותר. הקרנית לא רק שוברת את קרני האור שמגיעות לעין אלא גם ממקדת אותן כדי שיפלו ויתמקדו בנקודה מסוימת על פני הרשתית במרכז הראייה. ישנן מחלות רבות שיכולות לפגוע בקרנית שניתנות למניעה פשוט על ידי הקפדה על היגיינת עין מרבית, שימוש נכון בעדשות מגע ועוד.

קשתית העין

הקשתית היא החלק הטבעתי שממוקם מאחורי הקרנית. היא זו שמעניקה לעין את צבעה המיוחד. הקשתית מורכבת משרירים שיכולים להתכווץ או להתרחב בהתאם לצורך ובמרכזה ממוקם האישון. האישון הוא מעין חור שדרכו עוברות קרני האור בדרכן לעדשה. במידה ונדרש להכניס כמות אור גדולה לעין האישון מתרחב ובמידה וישנו צורך להכניס לעין כמות אור קטנה, האישון מתכווץ בדומה לצמצם של מצלמה.

כדי שפעולת הראייה תתבצע בצורה תקינה שני האישונים צריכים להתכווץ ולהתרחב בתיאום מושלם וכל פגיעה ביכולת התיאום ביניהם מובילה לפתולוגיות בראייה. בבדיקות עיניים רבות מבוצעת פעולה של הרחבת אישונים על מנת שניתן יהיה להאיר אל תוך העין ולאבחן מחלות שונות מבלי שהאישונים יתכווצו.

עדשת העין

עדשת העין ממוקמת מאחורי הקרנית וממשיכה את מלאכת השבירה של הקרניים. היא בנויה משכבות שונות בדומה לבצל ומסוגלת לשנות את עובייה בעזרת השרירים הריסניים. המחלה השכיחה ביותר של עדשת העין נקראת קטרקט. במחלה זו העדשה הולכת ונהיית עכורה בעקבות גורמים שונים שחלקם נרכשים וחלקם מולדים. את שכבת העכירות נהוג להסיר בניתוח פשוט יחסית.

רשתית העין

הרשתית של העין היא רקמה שעשירה בתאי עצב. ברקמה זו למעשה מתרחש תהליך ההמרה של קרני האור מאנרגיה של פוטונים לאנרגיה חשמלית. התאים הרגישים לאור ברשתית נקראים פוטורצפטורים שנחלקים לשני סוגים – מדוכים וקנים. המדוכים אחראים ליכולת שלנו לראות את העולם בצבעים ואילו הקנים אחראים על הראייה הפריפרית שלנו ועל ראיית העולם בחושך.

במרכז הרשתית ממוקמת הגומה המרכזית. בגומה המרכזית מתמקדות קרני האור שעברו את הקרנית ואת העדשה באדם הבריא ושטחה מתפרס על פני מילימטר וחצי מרובע בלבד. בשטח זה ממוקמים יותר מרבע מיליון תאים רגישים לאור ומפאת העובי הדק של הגומה המרכזית מדובר על אזור שרגיש מאוד להפרעות ולמגוון של מחלות שונות.

בכל רשתית קיימת נקודה אחת שלא מכילה תאי עצב רגישים לאור שממנה יוצא עצב הראייה שמוביל את הפולסים החשמליים למוח.

שרירי העין

כל עין מוקפת על ידי שישה שרירים שמוסתרים היטב מאחורי קרומי הלחמית ולכן לא ניתן לראות אותם כאשר מביטים בפניו של אדם. השרירים מאפשרים את התנועה של גלגל העין ומקבעים את העין למקומה בארובת העין. מהשרירים נדרשת יכולת תיאום מושלמת על מנת לאפשר את הראייה התקינה. שבר בארובת העין לדוגמא יכול לפגום או כל לקות בתיאום בין השרירים יכולה להוביל לתופעות כמו למשל פזילה או עין עצלה.

אבחון תופעות בעין

ישנה חשיבות רבה מאוד לאבחון מוקדם ככל האפשר של תופעות חריגות בעין כיוון שמחלות עיניים רבות מתפתחות באיטיות רבה ולפיכך בעזרת אבחון מוקדם ניתן למנוע את ההתפתחות שלהן ולטפל בהן מבעוד מועד. ישנם סימנים רבים שניתן לזהות מראש שמעידים על פתולוגיות שונות שחשוב להכיר להלן:

  • הופעה של ברקים או הבזקים בשדה הראייה.
  • אובדן ראייה זמני בעין אחת או בשתי העיניים שנעלם כלעומת שבא ומופיע שנית לסירוגין.
  • הופעה של עצמים בשדה הראייה כמו למשל יתושים, נקודות או קורי עכביש.
  • טשטוש של הראייה שהולך ונהיה חמור יותר.
  • הופעה של כתם אחד או יותר בשדה הראייה.
  • אודם משמעותי בעין שמלווה בתחושת גרד, צריבה או כאב.

אבחון מוקדם יאפשר הגשת טיפול מוקדם אך במקרים מסוימים ייתכן מאוד שהמחלה תתפתח גם ללא כל תסמינים מוקדמים וזו הסיבה בגינה מומלץ לגשת לבדיקות ראייה ועיניים באופן תדיר במיוחד במידה ומדובר על אנשים בקבוצות סיכון כמו חולי סוכרת, בעלי יתר לחץ דם ועוד.