הקרנית היא החלק הקדמי של גלגל העין ותפקידה הוא לשבור את קרני האור שמגיעות לעין ולהעביר אותן הלאה לעדשה דרך האישון. על מנת שתשבור את קרני האור באופן הנכון והיעיל ביותר עלייה להיות בעובי מסוים, עליה להיות חלקה וריכוז הנוזלים בה צריך להיות נמוך.
בנוסף לכך אין בקרנית כלי דם כיוון שעליה להיות שקופה לחלוטין. בצקת בקרנית היא מצב שבו מתחילים להצטבר נוזלים בקרנית כתוצאה מגורמים שונים ובעקבות זאת מתרחשים עיוותים בראייה.
מה הם התסמינים של בצקת בקרנית?
בשלב הראשון של הבצקת הקרנית תלך ותיעשה עבה יותר. במצב תקין עובייה של הקרנית לא אמור לעלות על 530 מיקרון בממוצע ולכן כאשר עובייה של הקרנית עולה על 650 מיקרון הדבר בא לידי ביטוי בעיוות של הראייה.
בנוסף הבצקת באה לידי ביטוי בשינוי הצבע של הקרנית משקוף לכחלחל לבנבן. בהמשך עלול להופיע בקרנית כיב חיידקי, דלקת כרונית, כאב בלתי פוסק וגירוי מתמיד בעין.
בצקת בקרנית בגילאים מבוגרים
בקרנית הבריאה כמות הנוזלים בקרנית נשמרת כיוון שתאי האנדותל בקרנית דואגים לשאוב ללא הפסקה את הנוזלים שמגיעים לקרנית כתוצאה מהלחץ התוך עיני. בלידה צפיפות תאי האנדותל עומדת על 5000 תאי אנדותל במ"מ מרובע וצפיפות זו יורדת ככל שהאדם מתבגר.
בגיל עשרים למשל הצפיפות של תאי האנדותל עומדת על 3000 תאם למ"מ מרובע, בגיל 30 היא יורדת לכדי 2500 תאים למ"מ מרובע ולאחר גיל שבעים היא ממשיכה לרדת בקצב קבוע בעקבות אובדן של חצי אחוז מסך תאי האנדותל מדי שנה.
באופן עקרוני על מנת לפצות על הירידה בכמות תאי האנדותל קיים מנגנון פיצוי בתאים של הקרנית שמתקיים על ידי הגדלה של שטח התאים הנותרים אך כאשר הצפיפות של תאי האנדותל הנותרים קטנה מחמש מאות תאים למ"מ מרובע, יעילות שאיבת הנוזל כבר נפגעת בצורה כזו שנוזלים מתחילים להצטבר בקרנית והבצקת מתחילה להופיע.
הגורמים לבצקת בקרנית שאינם קשורים לגיל מתקדם
ישנם חמישה גורמים מרכזיים שיכולים לגרום לנזק לתאי האנדותל של הקרנית שיוביל להיווצרות של בצקת בקרנית להלן:
- לחץ תוך עיני מוגבר – הלחץ התוך עיני יכול להתגבר כתוצאה משתי מחלות שנקראות גלאוקומה של זוית סגורה וגלאוקומה מולדת.
- ניתוחים תוך עיניים וטראומה לעין – הפגיעה בתאי האנדותל של הקרנית יכולה להתרחש במהלך לידת מלקחיים, במהלך ניתוח להסרת קטרקט, במהלך ניתוח תיקון היפרדות רשתית ועוד.
- דיסטרופיות של הקרנית – ישנן מחלות גנטיות שונות שבהן בעקבות פגם מולד בתאי האנדותל נגרמת בשלב מסוים בצקת בקרנית. בחלק מהמחלות הבצקת יכולה להופיע רק בשנות החמישים לחיי החולים.
- דלקת תוך עינית – דלקות בעין על רקע נגיפי או חיידקי יכולות להוביל לנזק פרמננטי או חולף בתאי האנדותל ובעקבות כך להוביל לבצקת בקרנית. הדלקת יכולה להופיע על רקע מגוון רחב של גורמים שבראשם זיהום נגיפי או זיהום חיידקי.
- נזקים לאפיתל הקרנית – מנגנון נוסף שיכול להוביל לבצקת בקרנית הוא נזק שנגרם לאפיתל של הקרנית. הנזק יכול להיות מכני או כימי אך בכל מקרה הוא מוביל לחדירות גבוהה של הקרנית לנוזל בעקבות פגיעה במחסום שמהווים תאי האפיתל. נזק זה יכול להיגרם בעקבות פגיעה באספקת החמצן לתאי רקמת האפיתל כתוצאה משימוש לא נכון בעדשות מגע (שינה עם עדשות או הרכבה ממושכת מדי) או כתוצאה משימוש לא מבוקר בתרופות עיניים שניתנות בהזלפה כמו למשל סטרואידים, אנטיביוטיקה ועוד.
אבחון בצקת בקרנית
את הבצקת בקרנית ניתן לאבחן בהתבוננות חיצונית שכן קרנית בצקתית אינה שקופה ומלבד זאת כאשר ישנה בצקת בקרנית קשה מאוד להבחין בגבולות האישון ובקשתית באופן כללי.
בנוסף לכך ניתן לאבחן את הבצקת על ידי שימוש במנורת סדק, על ידי מדידת עובי הקרנית באולטרסאונד עיני ובמידת הצורך ניתן לעשות גם שימוש במיקרוסקופ ספקולרי שמאפשר לצלם את תאי האנדותל של הקרנית ולנתח את צפיפותם, צורתם וגודלם.
טיפול בצקת קרנית
הטיפול בבצקת משתנה בהתאם למידת החומרה של הבצקת ובהתאם לגורם שהוביל להיווצרותה. במקרים מסוימים ניתן יהיה לגרום לנסיגת הבצקת באמצעים שמרניים בלבד כמו למשל על ידי שימוש בסטרואידים או על ידי שימוש בעדשות מגע טיפוליות אך במקרים מסוימים לא תהיה ברירה אלא להשתמש בטיפול היעיל ביותר לבצקת כרונית בקרנית – ניתוח להשתלת קרנית.
בניתוח זה מחליפים את תאי האנדותל הפגועים בתאי אנדותל של קרנית מתורם שהלך לעולמו.
מאחר והקרנית לא מחוברת למערכת הדם אין צורך בהתאמה בין סוג הדם של התורם לסוג הדם של הנתרם ומתוקף כך מדובר גם על ניתוח השתלת אברים שבו אחוז הדחיות של השתל נמוך יחסית.