ניתוח לייזר בעיניים הוא טיפול מקובל לתיקון הראייה. במדינת ישראל נערכים מדי שנה למעלה מחמישה עשר אלף ניתוחי לייזר להסרת משקפיים ונכון להיום הוא נחשב לניתוח מאוד בטיחותי שכולל תופעות לוואי נדירות יחסית וקלות מאוד. מאז שהתחילו לבצע את הניתוח בישראל עברו אותו סך הכול כמאתיים אלף מטופלים.
האם כל אחד מתאים לעבור את הניתוח?
נכון לכתיבת שורות אלה נראה כי רק שבעים אחוז מהאנשים שמעוניינים לעבור את הניתוח אכן נמצאים מתאימים לעבור אותו.
על מנת לבדוק את מידת ההתאמה לניתוח נהוג לבצע לפני הניתוח סדרה של בדיקות שמשכן הכולל בין שעה וחצי לשלוש שעות. את הניתוח לא מבצעים לאנשים שסובלים ממחלות עיניים שונות כמו למשל קטרקט, גלאוקומה, קרטוקונוס או לכאלו שסובלים מיובש כרוני בעיניים וכן לא נהוג לבצע אותו לסובלים ממחלות אוטואימוניות מסוימות כמו למשל דלקת מפרקים שגרונית או קרוהן.
הניתוח גם לא מתאים עבור נשים בהיריון או עבור אנשים שיש להם קרנית דקה מדי, אינו מתאים לחולי סרטן, חולי איידס ולסוכרתיים שבהם הסוכרת לא מאוזנת. הניתוח גם לא מתאים לאנשים שהרפרקציה שלהם לא יציבה.
כיצד מתבצע הניתוח?
ישנן מספר טכניקות שבהן ניתן לבצע את הניתוח אך מטרתם של כל סוגי הניתוחים אחת היא – לשנות את הצורה של הקרנית על מנת שתשבור את קרני האור באופן הנכון כדי שבסופו של דבר תתקבל על גבי הרשתית תמונה ברורה של המציאות.
ישנם ניתוחים שבהם מסירים את שכבת האפיתל של הקרנית ולאחר מכן משייפים את הקרנית ובגמר הניתוח מרכיבים עדשות מגע עד לצמיחה מחודשת של שכבת האפיתל, ישנם שהשיוף של הקרנית מבוצע מבלי להסיר את רקמת האפיתל אלא על ידי הסטה שלה בלבד והחזרתה לאחר תהליך השיוף וכן ישנה טכניקה שבה לא משייפים את פני הקרנית אלא מבצעים חתך בעובי הקרנית.
הטכניקה נבחרת בהתאם לממצאים שעולים בבדיקות המקדימות לפני הניתוח ולא אחת משתפים את המטופל בהליך קבלת ההחלטות שכן לכל שיטה תופעות לוואי שונות, משך החלמה שונה ואפקט שונה.
האם מדובר על ניתוח מסוכן?
כפי שציינו, הניתוח עצמו לא נחשב למסוכן במיוחד אך בדומה לכל ניתוח אחר גם ניתוח לייזר בעיניים כרוך בסיכון מסוים הגם שהוא נחשב לקטן. כך למשל ישנו סיכון מסוים לדימום מהרשתית שבמקרים נדירים במיוחד עלול להוביל לפגיעה בראייה.
בנוסף לכך ייתכן גם שהמנותחים יסבלו לאחר הניתוח מחזרה של בעיות הראייה מהן סבלו ערב הניתוח. למעשה לפי הנתונים הסטטיסטיים שנאספו בישראל נראה כי אחד וחצי אחוז מהמנותחים שלפני הניתוח מספר המשקפיים שלהם היה קטן משש סבלו מנסיגה באיכות הראייה ונזקקו בשלב מסוים למשקפיים.
בנקודה זו יש לציין גם כי בין ארבעה לחמישה אחוזים מאלו שהרכיבו משקפיים עם מספרים שבין 6-10 נזקקו למשקפיים זמן מה לאחר הניתוח (לעתים מדובר על מספר שנים) וכעשרים אחוז (חמישית) מהמנותחים שמספר המשקפיים שלהם לפני הניתוח היה גבוה מעשר נזקקו למשקפיים לאחר הניתוח בשל נסיגה באיכות הראייה עם הזמן.
מה יש לעשות במקרה של נסיגה
במידה ואכן חלה נסיגה בראייה ישנה אפשרות לעבור ניתוח לייזר נוסף לתיקון הראייה. עם זאת, לא תמיד הדבר מתאפשר שכן ישנו עובי קרנית מסוים שניתן להגיע אליו שאין לעבור אותו ולכן לפני שמבצעים ניתוח נוסף יש לעבור מחדש את סדרת הבדיקות על מנת לוודא שבסיום הניתוח המנותח יישאר עם עובי תקין של הקרנית. כמו כן בדומה לניתוח הראשון, יש לוודא שהמועמד לניתוח לא סובל ממחלת עיניים כלשהי ושהרפרקציה שלו יציבה.
