בלפריטיס או דלקת של שפת העפעף בעברית היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית.
מדובר על מחלה כרונית שלרוב מאופיינת באופי מתקדם שהשכיחות שלה עולה עם הגיל. בדרך כלל כשהמחלה מתפרצת הפגיעה שלה קלה מאוד אך ככל שחולף הזמן הפגיעה שלה הולכת ונהיית חמורה יותר ויותר.
מאחר ומדובר על מחלה שהתסמינים שלה מזכירים מאוד תסמינים של בעיות עיניים אחרות, לא אחת האבחנה שלה מתעכבת מאוד.
הסוגים השונים של בלפריטיס
כיום נהוג לחלק את כל המקרים של בלפריטיס לשני סוגים עיקריים: בלפריטיס אחורית ובלפריטיס קדמית. בלפריטיס קדמית היא מחלה שמערבת את הריסים ואת בלוטות השומן בעפעף ובלפריטיס אחורית מערבת את בלוטות המיבומיאן. במקרים מסוימים המחלה תהיה שילוב של בלפריטיס אחורית וקדמית במקביל.
תסמיני הדלקת
התסמינים של הדלקת משתנים בהתאם להגדרה של הבלפריטיס (קדמית או אחורית). כך למשל בלפריטיס קדמית מאופיינת בריסים שנוטים להישבר, בריסים לבנים ובהופעת קשקשת על גבי הריסים ואילו בלפריטיס אחורית מתאפיינת בתסמינים כמו למשל כיבים שמופיעים על שפת העפעף והפרשה שומנית סמיכה מאוד.
באופן כללי המחלה גורמת לעיניים אדומות ומגרדות, לנפיחות בעיניים ולטשטוש הראייה, למצמוץ יתר, עיניים יבשות, הפרשות דביקות שמופיעות על העפעפיים בעיקר לאחר ההתעוררות מהשינה בבוקר, חוסר סבילות לעדשות מגע ועוד.
בנוסף בלפריטיס יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה תסמינית ברגישות גבוהה לאור, בתחושה של צריבה או של עקצוץ בעין, בהצטלקות של רקמת העפעף, בהיעדר ריסים ועוד.
מה הם הגורמים למחלה?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים לגרום להתפרצות של בלפריטיס להלן:
- היגיינה לא תקינה של העפעף.
- זיהום חיידקי של העפעף.
- תגובה לא תקינה או תגובה אלרגית של בלוטות השומן בעפעף שבאה לידי ביטוי בחסימה של בלוטות העפעף או בהפרשת יתר שלהן.
- ישנן מחלות עור שונות שמקושרות להופעה של בלפריטיס בדגש על מחלות של עור הפנים כמו למשל סבוריאה או אקנה אך גם מחלת הפסוריאזיס מקושרת עם שיעור גבוה של בלפריטיס.
- ישנן מחלות עיניים שונות ומצבים שונים בעיניים שיכולים לגרום לבלפריטיס כמו למשל יובש כרוני של העין, דלקת הקרנית, דלקת הלחמית ועוד.
- מקרים רבים של בלפריטיס הם תוצאה של חשיפה ממושכת לחומרים שונים כמו למשל זיהום אוויר או עשן.
- חלק לא מבוטל מהמקרים מופיעים על רקע לא ברור ולפיכך מוגדרים כאדיופטיים.
כיצד מאבחנים בלפריטיס?
ישנן בדיקות רבות שמשמשות על מנת לבצע את האבחנה של המחלה. חלק לא מבוטל מהבדיקות מיועדות לשלול קיום של מצבים אחרים או לאשר את קיומם. בין היתר מדובר על הבדיקות הבאות:
- סריקה של פני המטופל שמיועדת לאתר מחלות עור בפנים.
- בדיקה תפקודית ואנטומית של העפעפיים (זמן מצמוץ, צניחת עפעף ועוד).
- בדיקה של הגבות לאיתור של פוליאוזיס, טריכיאזיס ועוד.
- בדיקה יסודית של פני השטח של העין לרבות שימוש בבדיקות צביעה שונות.
- בדיקת תפקודי דמעות.
- בדיקת התנדפות דמעות.
- בדיקה של נוזל המיבום.
- צילום טרנס אילומינציה של בלוטות המיבומיאן.
כיצד מטפלים במחלה?
בדומה לכך שקיימים גורמים רבים שיכולים להוביל להתפרצות של הדלקת ובהתאם לכך שקיים מגוון רחב של צורות בהן המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי, כך גם קיימים טיפולים רבים שמיועדים להקל על סבלם של החולים להלן:
- ניקוי יסודי של העפעפיים בעזרת מטליות ניקוי מיוחדות שמטרתן לסלק את החומרים הדלקתיים והקשקשים שהצטברו בתוך הבלוטות ועל שפת העפעף.
- שימוש בקומפרסים פושרים עד חמים להרגעת העין הפגועה.
- החדרה של קנולה זעירה לצינורית הבלוטה על מנת לפתוח את הסתימה בבלוטה.
- שימוש בחומרים סטרואידים שניתנים בטיפות להקלה על מידת החומרה של הדלקת.
- שימוש במשחת עיניים או בטיפות עיניים אנטיביוטיות לחיסול החיידקים שהתמקמו בעין.
- במקרים החמורים ייעשה שימוש באנטיביוטיקה מערכתית כמו למשל באריתרומיצין או בדוקסילין.