עיוורון הנהרות או אונקוצרקיאזיס הוא מחלה הנגרמת על ידי תולעים טפילות הנקראות אונכוסרקה. תולעים אלה מועברות על ידי יתושים מסוג ישחור.
תולעים אלה חודרות דרך העור ומתמקמות קרוב לאזור העיניים. בשלבים הראשונים המחלה מתבטאת בגירודים ועקצוצים. שלביה המתקדמים של המחלה מתבטאים גם בהתדרדרות הראיה עד כדי עיוורון. המחלה נפוצה בעיקר במערב אפריקה, אך גם במקומות מסוימים בדרום אמריקה ובתימן, בעיקר בקרבת נהרות.
הגורמים לעיוורון הנהרות
כאשר נקבת היתוש עוקצת, היא מעבירה גם את אותן תולעים טפיליות דרך העור. התולעים מגיעות לרקמות תת עוריות. התולעים מועברות מן היתוש כשהן עדיין זחלים. ברקמות התת עוריות הן גדלות והופכות לתולעים, מזדווגות ומטילות ביצים.
התולעים הבוגרות יכולות להתפשט ולנדוד למערכות שונות בגוף. חיידקים מסוג וולבכיה מסייעים לאותן תולעים לשרוד בגוף. התפשטות התולעים מתאפשרת כאשר אדם נגוע נעקץ על ידי אותו יתוש ובדם שמצץ מועברות הרימות המיקרוסקופיות (מיקרופילריה) הלאה לאדם הבא.
מהם גורמי הסיכון לחלות במחלה?
ביקור או בעיקר מגורים באזורים בהם נפוץ אותו יתוש, כאמור בעיקר מערב אפריקה דרומית לסהרה ומספר אזורים בדרום ומרכז אמריקה הם הגורם להידבקות במחלה. לרוב המחלה מתפתחת לאחר מספר עקיצות של היתוש ולא עקיצה בודדת כך שביקור בן מספר ימים לרוב לא יגרום להתפתחות המחלה. האוכלוסיה שנמצאת בסיכון מונה בעיקר מתנדבים או דיפלומטים שנמצאים בשליחות באותן מדינות ושוהים בהן לפרק זמן ממושך. המחלה לא עוברת מאדם לאדם.
מהם התסמינים למחלה?
למחלה תסמינים שונים, תלוי בשלב בו המחלה נמצאת:
- גירודים ועקצוצים בעור.
- בליטות ושקעים בעור- גושים תת עוריים מצד אחד ושקעים באזורים אחרים.
- כתמים עוריים הנובעים מאיבוד הפיגמנטציה באזורים נגועים.
- דלקת בעור שיוצרת אדמומיות.
- גירוד, אדמומיות ונפיחות בעיניים.
- בעיות ראיה ברמות שונות החל מחוסר יכולת להבחין בין צבעים שונים, דרך עיוורון חלקי ועד לעיוורון מלא.
האם המחלה מתפרצת באופן מיידי?
הזיהום שמגיע כתוצאה מהזחלים החודרים אל העור קורה באופן מיידי אך לרוב תסמיני המחלה מתפתחים באופן הדרגתי. ההתחלה היא בחוסר נוחות, תחושת עקצוץ וגירוד בעור ורק בשלבים מאוחרים יותר מופיעות הבעיות האחרות כמו ליקויי הראיה. לעיתים ישנם מקרים בהם בעיות העיניים הן תסמין התחלתי.
כיצד נעשה אבחון המחלה?
לרוב יעשה אבחון המחלה באמצעות שילוב בין ראיית התסמינים כמו שינויים בצבע העור, בליטות, תחושת גירוד כפי שמתאר אותן המטופל לבין סיפור המקרה- האם ביקר מטופל במדינות בהן קיים סיכון להידבקות במחלה. המחלה נחשבת למחלה אנדמית-מקומית, כך ששהות במקומות הסיכון הכרחית להידבקות.
אבחון חד משמעי יכול להיעשות באמצעות ביופסיה של העור וחיפוש הזחלים בו או חיפוש תולעים בוגרות בגושים עוריים או באזור העיניים. ניתן גם לאבחן באמצעות בדיקת דם. כאשר ישנה חדירה של הזחלים מתפתחים נוגדנים שאמורים להלחם בפולש הזר.
מהו הטיפול הניתן לעיוורון הנהרות?
הטיפול במחלה נעשה באמצעות תרופה הנקראת איברמקטין. התרופה ניתנת פעם או פעמיים בשנה לתקופה של עשר עד חמש עשרה שנים, שזוהי תוחלת החיים של תולעים בוגרות. התרופה הורגת את המיקרופילריה- הרימות, אך לא את התולעים עצמן ולכן היא ניתנת כל עוד התולעים חיות בגוף. אם ניתן נעשית הסרה של גידולים תת עוריים, מה שמוציא גם חלק מהתולעים השוכנות בהם. לאחר סיום הטיפול באיברמקטין מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי על מנת לחסל את חיידקי הוולבכיה המסייעים לתולעים לשרוד.
כיצד ניתן להמנע מן המחלה?
היום אין חיסון נגד המחלה. ההימנעות היא על ידי אי הגעה למקומות שהסיכון בהם הוא גבוה, במיוחד לא לתקופה ממושכת. אם כן מגיעים לאותן מדינות, עדיף שלא לשהות לצד מקורות מים כמו נהרות המהווים בית גידול לאותם יתושים.
