מחלת AMD היא מחלת עיניים קשה, הבאה לידי ביטוי בפגיעה בתפקוד התקין של האפיתל הצבעני והפוטורצפטורים במרכז הראייה.
המופע הנפוץ של המחלה נקרא AMD, ראשי תיבות של המונח age related macular degeneration. בעברית נקראת המחלה ניוון מקולרי או ניוון כתמי.
מה הם הגורמים ל – AMD?
גורמי הסיכון המרכזיים לחלות במחלה הם עישון סיגריות, נטייה גנטית וגיל מתקדם כשלמעשה רוב החולים הם בני למעלה משמונים. בנוסף לכך כיום ידוע כי השמנת יתר מגדילה את הסיכוי לחלות במחלה וכמו כן אנשים בעלי סיפור משפחתי של AMD נמצאים גם כן בסיכון גבוה יותר לחלות בה בהשוואה לאנשים שאין להם סיפור משפחתי של המחלה.
התסמינים של AMD
באופן כללי ניתן לחלק את החולים לשתי קבוצות עיקריות לפי ההסתמנות הקלינית של המחלה להלן:
- AMD יבש – בשלבים המוקדמים של המחלה, מתחילים להופיע משקעים לבנים או צהובים באזור מרכז הרשתית. משקעים אלה נקראים דרוזן והם שוקעים בעיקר בין הממברנה על שם ברוק לבין האפיתל הצבעני של הרשתית. ההצטברות של המשקעים מגדילה את הסיכוי לסבול מפעילות של רדיקלים חופשיים ברשתית וכן עולה הסיכוי לפגיעה בתאים הקולטים את האור ברשתית ובתאים התומכים בהם. בדרך כלל התסמינים בשלב הזה מתפתחים בהדרגתיות ולרוב הפגיעה בראייה תהיה קלה עד בינונית.
- AMD רטוב – בשלב הזה מתחילים לצמוח ולהתפתח כלי דם מתחת לפוביאה. הפוביאה היא האזור המרכזי במקולה ברשתית. כעשרים וחמישה אחוזים מכלי הדם החדשים מצליחים לחדור לרשתית ומכיוון שמדובר על כלי דם רגישים מאוד, הם נוטים להיפגע ולדמם. כאשר כלי הדם מדממים תוך זמן קצר מתרחשת פגיעה בראייה. הדימום גורם להיווצרות של רקמה צלקתית במרכז הראייה והחולים מתחילים לראות כתם שחור במרכז שדה הראייה שלהם.
כיצד מאבחנים את המחלה?
את המחלה ניתן לאבחן בעזרת רופא עיניים אשר ברשותו מנורת סדק או כלים רפואיים שונים המאפשרים להסתכל ישירות על הרשתית. כאשר מסתכלים ישירות על הרשתית ניתן להבחין במשקעים האופייניים למחלה. כמו כן בשלבים מתקדמים ניתן להבחין בצמיחה של כלי הדם החדשים, בבצקות ובדימומים. בנוסף לכך, ניתן להזריק חומר פלואורסנטי ולבצע צילום פלואורסנטי. בצילום ניתן יהיה להבחין בכלי הדם החדשים ובחומר הפלואורסנטי כשהוא דולף מהם.
במידה וישנו דימום נרחב ניתן להזריק חומר פלואורסנטי לשכבות העמוקות של הרשתית ולבצע צילום אינדוציאנין ירוק או ICG. כמו כן ניתן לבצע צילום להדגמת עובי הרשתית הנקרא Optical Coherence Tomography המאפשר להעריך את מידת הדימום.
באופן עקרוני גם החולים עצמם יכולים לאבחן את המחלה או לכול הפחות להעלות את החשד לקיומה. במידה והקווים המרכיבים את המשבצות בדף ממחברת חשבון אינם ישרים אלא מרצדים או עקומים, ניתן להעלות את החשד למחלה.
טיפול במחלה
כאשר המחלה נמצאת בשלב היבש שלה, כל שניתן לעשות הוא לנסות לעכב את ההידרדרות של הראייה על ידי שימוש באבץ וויטמינים המשמשים כנוגדי חמצון. כמו כן הטיפול בשלב היבש של המחלה כולל הפסקה של העישון. עם זאת, טיפול זה יכול להביא לדחייה של חמש שנים לכול היותר של השלב הרטוב.
במהלך השלב היבש יש לבצע בדיקות אבחון תקופתיות על מנת לאבחן במועד המועד המוקדם ביותר האפשרי את המעבר לשלב הרטוב של המחלה.
הטיפול בחולים שהגיעו לשלב הרטוב של המחלה כולל בעיקר הזרקה של תרופות שמטרתן למנוע יצירה של כלי דם חדשים כמו למשל אפליברספט, לוסנטיס או אווסטין ושימוש בלייזר על מנת לפגוע בכלי הדם החדשים בטרם ידממו.
ראו מחלות נוספות בעין:
