
בקרב תינוקות רבים בחודשי החיים הראשונים מופיעה תופעה של דמעת יתר שיכולה להיות מלווה בהפרשה מוגלתית צהבהבה ירקרקה מהעיניים. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל על רקע של חסימת דרכי הדמעות. תופעה זו יכולה להתרחש גם במבוגרים אך השכיחות שלה בקרב תינוקות גבוהה יותר.
מה הן דרכי הדמעות?
משק הדמעות הן עוברות הלאה וזורמות לצינור נוסף שמנקז אותן בדרכן אל חלל האף. כאשר דרכי הדמעות נחסמות באזור מסוים הן לא מופרשות באופן תקין ומתחילות להצטבר בעין. ריבוי של דמעות בעין מוביל לטשטוש הראייה, לשפשוף של העין באופן תדיר וכמובן שגם מוביל להתהוות של קרקע נוחה ואידיאלית להצטברות חיידקים. החיידקים שמשגשגים בתנאי השטח שנוצרו כאילו במיוחד עבורם הם האחראיים להפרשה המוגלתית שיש בה כדי להעיד על זיהום.
היצרות לאחר הלידה
עם זאת, במהלך התקופה הזאת הם אכן עלולים להיזקק לטיפול רפואי בעיקר בשל הזיהומים החוזרים ונשנים בעין שלרוב מטופלים על ידי משחת עיניים אנטיביוטית או טיפות עיניים אנטיביוטיות.
כיצד ניתן לסייע לפתרון הבעיה?
במידה והתינוק ממשיך לסבול מהתופעה ייתכן שהרופא ינסה לשחרר את החסימה באופן שמרני על ידי סחיטה של שק הדמעות אך במקרים רבים אין מנוס מלבצע טיפול פולשני לפתיחת החסימה.
טיפול רפואי לפתיחת דרכי הדמעות
במהלך הפרוצדורה הרפואית מחדיר הרופא צינורית דקיקה לדרכי הדמעות על מנת להרחיב את צינוריות הניקוז שמובילות את דמעות לאף וכן באפשרותו להכניס לדרכי הדמעות בלון מיוחד שמיועד להביא להרחבה שלהן.
במקרים מסוימים במידה והטיפול הראשון לא הסתיים בהצלחה והבעיה לא נפתרה, ניתן יהיה לנסות לבצע את הפרוצדורה פעם נוספת אך ייתכן כי יהיה גם צורך לעשות שימוש בצינורית קבועה שעשויה מסיליקון שתישאר בדרכי הדמעות על מנת להבטיח שתישארנה פתוחות.