רבים בקרב הציבור הרחב לא מודעים לכך, אבל נגיף ההרפס יכול לגרום לפגיעה גם בעיניים ולא רק לפגיעה בשפתיים או באיברי המין.
נגיף ההרפס הוא נגיף שברגע שהוא מצליח לחדור לגוף האדם הוא ממשיך להתקיים בו למשך כל החיים אך נוכחותו אינה מורגשת בכל עת אלא רק בזמנים שבהם הוא מתפרץ.
במאמר זה לא נדון בתסמינים של ההרפס באברי גוף אחרים אלא רק בתופעות האופייניות לזיהום של הרפס בעין.
מה הם התסמינים של הרפס בעין?
ישנם שני סוגים של הרפס שיכולים לפגוע בעיניים. הסוג הראשון נקרא הרפס אופטלמיקוס והשני נקרא הרפס סימפלקסקרטיטיס.
שני הזנים יכולים לגרום להופעה של שלפוחיות בעפעף ולבעיות ראיה אך ישנם תסמינים מסוימים שמסייעים לבצע את ההבחנה בין שני הזנים.
להלן התסמינים האופייניים להרפס אופטלמיקוס:
- כאב חזק מאוד שמופיע מסביב לעיניים, בקרקפת או בצד הפנים.
- פצעים, אדמומיות או פריחה עורית שמופיעים באזור המצח בעיקר אך יכולים גם להופיע באזור העפעפיים או סביב לעיניים.
- עכירות ונפיחות בקרנית.
- אדמומיות קלה בעין עצמה.
להלן התסמינים האופייניים להרפס סימפלקסקרטיטיס:
- הפרשה מוגברת של דמעות.
- הרגשה של לכלוך או של חדירת חול לעין.
- תחושה של כאב שמורגשת כאשר מביטים על מקור אור חזק.
- כאב שמופיע אך ורק סביב עין אחת.
- אדמומיות בולטת בעין.
התפרצות הנגיף
באופן עקרוני לא ניתן לנבא את ההתפרצות של הנגיף ששוכן דרך קבע בגופם של החולים שנחשפו אליו במקרים רבים במהלך תקופת הילדות ואף במהלך תקופת הינקות אם כי ידוע שהנגיף נוטה להתפרץ בעיקר כאשר מערכת החיסון מוחלשת או מדוכאת בעקבות מחלה אחרת או בעקבות שימוש בתרופות מסוימות, במצבים שבהם מתרחשים שינויים הורמונליים קיצוניים, בעקבות מחלת חום ראשונית וכן במצבים שבהם החולה שרוי במתח נפשי גדול ובלחץ רב.
האם מדובר על מחלה מסוכנת?
למרות שלרוב המחלה גורמת רק לפגיעה מסוימת באיכות החיים בעקבות בעיות הראיה והכאבים האופייניים למקרי ההתפרצות של הנגיף, הרי שבמקרים מסוימים ההתפרצות שלו יכולה לגרום לנזק תמידי לראיה.
כך למשל במקרים מסוימים עלולה להתעורר תגובה דלקתית לנגיף בעומק הקרנית שתוביל להיווצרות של בצקת מקומית בקרנית.
התהליך הדלקתי יכול להסתיים בהצטלקות של הקרנית ובהיווצרות של כלי דם בקרנית ולגרום לירידה פרמננטית ביכולת הראיה ובמידת החדות של הראיה.
כמו כן ההרפס שמתפרץ בעין יכול לגרום להיווצרות של כיבים בקרנית ובעקבות כך יכולה להתפתח דלקת נמקית של גוף הקרנית. במקרים הנדירים בהם מצב זה מתרחש הוא עלול להוביל להרס של הקרנית, להתנקבות שלה או להתמוססות שלה.
כיצד מאבחנים את המחלה?
בדרך כלל ניתן יהיה להבחין בפגיעה האופיינית של נגיף ההרפס בבדיקות יחסית פשוטות אצל רופא עיניים ולעתים נדירות בלבד יהיה צורך לקחת תרבית לבדיקת מעבדה.
כיצד מטפלים בהרפס בעין?
הטיפול בהרפס צריך להתחיל מוקדם ככל האפשר תוך עדיפות להתחלת טיפול חמישה ימים לאחר הופעת התסמינים לכל היותר. כמו כן חשוב מאוד למלא אחר הוראות הרופא באופן מדויק ולהמשיך בטיפול גם אם נראה שהתסמינים נעלמו לפני המועד שבו החולה אמור היה להפסיק את המשטר התרופתי.
במהלך הטיפול יש להישאר במעקב אצל רופא עיניים וכן יש לגשת לפגישת ביקורת כדי לוודא שהנגיף חזר לפאזה השקטה שלו.
הטיפול מתבסס על שימוש בטיפות עיניים שמכילות חומרים אנטי ויראליים כמו למשל וירופטיק, משחת עיניים מסוג אציקלוויר למשל או כדורים מסוג אציקלוויר שניתנים במקרים חמורים יחסית של הרפס בעין.
