על מנת להסביר כיצד נקבע צבע העיניים שלנו, יש להסביר תחילה אודות המבנה המיוחד של העין. החלק הקדמי ביותר של העין שבא במגע עם האוויר נקרא קרנית.
הקרנית אחראית בין היתר לשבירה של קרני האור כשמאחוריה קיים חלל שנקרא הלשכה הקדמית. חלל זה מלא בנוזל ומאחוריו ממוקמת טבעת צבעונית שנקראת קשתית. הקשתית היא הרקמה העינית שמעניקה לה את הצבע המיוחד שלה בכל אדם ואדם באשר הוא.
הקשתית יכולה להתרחב ולהתכווץ בהתאם לתנאי האור על מנת להגדיל או להקטין בהתאם לצורך את החור שממוקם במרכזה, הלא הוא האישון. קרני האור שעברו את הקרנית וחדרו את האישון עוברות לעדשת העין שמחוברת לטבעת שרירים שמשנה את מידת הקימור שלה בהתאם לצורך.
מה משפיע על צבע הקרנית?
הצבע של הקרנית מושפע ממידת הפיזור של פיגמנט שנקרא מלנין. המלנין נמצא לא רק בקרנית אלא גם בעור ובשיער ובדרך כלל תהיה קורלציה מסוימת בין מידת הפיזור שלו בקרנית לבין מידת הפיזור שלו בעור ובשיער. כך למשל במדינות הסקנדינביות לרוב התושבים יהיו עיניים כחולות שמעידות על פיזור רב של מלנין ובהתאם צבע עורם יהיה בהיר והדבר נכון גם לגבי שיערם. לעומת זאת ילידי אפריקה לרוב יהיו בעלי גוון עור, שיער ועיניים כהה שמעיד על צפיפות גדולה של מלנין.
פרמטר נוסף שמשתתף בקביעת צבע העיניים הוא כמות המלנין. המלנין מושפע מאוד מתנאי הסביבה שכן מעבר לכך שהוא משפיע על צבע העיניים, הוא משמש גם כמעין מסנן קרינה. לפיכך ניתן לראות בדוגמה שהבאנו לעיל שבמדינות שבהן קרינת השמש חלשה, צבע העיניים של רוב האוכלוסייה יהיה בהיר יותר מאשר במדינות בהן השמש עוצמתית מאוד.
כיצד נקבעת כמות המלנין ומידת הפיזור שלו בעיניים?
כעת הגענו לשאלת המפתח. הזכרנו שהמלנין מושפע מאוד מתנאי הסביבה, אך יותר מכך הוא מושפע ממרכיבים גנטיים מסוימים. כיום ידועים מספר גנים כמו למשל EYCL3 או EYCL2 שמשתתפים בקביעת הצבע של הקרנית אך טרם ניתן להשפיע על הצבע באמצעים גנטיים וכן לא ניתן כיום לבצע בדיקה גנטית שבכוחה לאבחן מראש מה יהיה צבע העיניים של התינוק לפני הלידה.
מדוע צבע העיניים של תינוקות משתנה לאחר הלידה?
הורים רבים שמים לב לכך שלאחר הלידה צבע העיניים של התינוקות הוא כחול אפור ורק לאחר זמן מסוים מופיע הצבע הקבוע של העיניים שלהם ותוהים לפשר התופעה. ובכן, התאים שאחראים לייצור הפיגמנט שבסופו של דבר מידת הפיזור שלו וכמותו ישפיעו על צבע העין עדיין לא פועלים במלוא עוצמתם ישירות לאחר הלידה. לאורך הינקות המלנוציטים מפרישים עוד ועוד מלנין ובגיל שנה אחת כבר לרוב ניתן להבחין בצבע ברור ומובחן בעיני התינוק.
עם זאת, רק בגיל שלוש שנים מתקבל הצבע הקבוע שילווה את האדם בהמשך חייו.
הגוון הנפוץ ביותר והגוון הנדיר ביותר
בדרך כלל האוכלוסייה הכללית נוהגת לסווג את הסוגים השונים של צבעי העיניים לשלושה סוגים בלבד – חום, ירוק וכחול. עם זאת, קיימות מספר שיטות סיווג נוספות שכוללות גוונים נוספים וגווני ביניים מסוימים. ממחקרים שנערכו בתחום נראה כי רק שמונה אחוז מאוכלוסיית העולם הם בעלי עיניים כחולות לחלוטין וכי רוב אוכלוסיית העולם היא בעלת עיניים חומות.
הסיבה לכך נעוצה בין היתר בעובדה שעיניים כחולות מועברות בתורשה רצסיבית. המשמעות היא שעל מנת שייולד תינוק בעל עיניים כחולות עליו לקבל את הגן משני הוריו או את סך כל הגנים שמעורבים ביצירת עיניים כחולות. במידה והורה אחד יעביר לצאצא את המידע הגנטי ליצירת עיניים חומות ואילו השני יעביר לצאצא את המידע שמקודד ליצירת עיניים חומות, עיני התינוק יהיו חומות שכן עיניים חומות הן תכונה דומיננטית.
ראו גם:
