בדיקת ראייה בניגוד לבדיקת עיניים היא בדיקה שבה נבחנת יכולת הראייה של הנבדק. שימו לב, לעתים קרובות אנשים בקרב הציבור הרחב נוטים לבלב בין בדיקות שמבוצעות לרקמת העין לבין בדיקות ראייה. ישנן מגוון של בדיקות עיניים שקיימות כיום.
בדיקת ראייה שגרתית
בדיקת ראייה שגרתית התבצעה בעבר על ידי דף נייר שהועמד במרחק מסוים מהמטופל שעליו הופיעו מספרים ואותיות שהלכו ונהיו קטנים ככל שהתקדמו בבדיקה. עם זאת, כיום הבדיקה מבוצעת לרוב באופן ממוחשב. בבדיקות המודרניות מקרינים לנבדקים תמונות ברמות טשטוש שונות ומבקשים מהנבדקים לציין מתי הם מצליחים לראות את התמונות באופן חד וברור ומתי לא.
בנוסף לכל הבדיקות שצוינו לעיל ישנן בדיקות ראייה שמבצעים לפני שמתאימים למטופל עדשות מגע או משקפיים, ישנן בדיקות שמבצעים לפני ניתוח לבדיקת ראייה ועוד. שימו לב – אבחון מוקדם של בעיות ראייה יכול להוביל להגשת טיפול מוקדם , לזיהוי של מחלות עיניים בשלב מוקדם יותר ולתוצאות טיפוליות אופטימאליות יותר.
בדיקת שדה ראייה
בדיקת שדה ראייה היא בדיקה שבאמצעותה ניתן לקבל מידע אודות תבניות מסוימות שאופייניות למצבים של אובדן ראייה. היא מאפשרת לאבחן מצבים כמו למשל גלאוקומה, לשמש לפני ניתוח עיניים ואחרי ניתוח עיניים על מנת לבדוק את מידת התרומה של הניתוח וכן מיועדת עבור מגוון של מצבים שונים שיכולים לפגוע בשדה הראייה כמו למשל גידולים מוחיים, אירוע מוחי חולף, שבץ מוחי ועוד.
במהלך הבדיקה הנבדק מתבונן. למרכז המסך שניצב מולו כשעליו מוקרנות נקודות אור באזורים שונים. בכל פעם שהנבדק מזהה הופעה של נקודה עליו ללחוץ על כפתור והנקודות הולכות ונהיות חלשות יותר בעצמתן לאורך הבדיקה. הנקודות גם מופיעות באזורים שונים במסך וכך בסופו של דבר מתקבל פלט שמועבר לרופא העיניים (הבדיקה מתבצעת על ידי טכנאי שהוכשר לכך) שמפרט אודות מידת הפגיעה בשדה הראייה.
בדיקות ראייה לתינוקות
באופן עקרוני בדיקת הראייה הראשונה מבוצעת זמן קצר לאחר הלידה אך ההמלצה הגורפת היא לעבור בדיקת ראייה נוספת לאחר הגיעו של התינוק לגיל שישה חודשים.
למעשה בישראל ההמלצה של משרד הבריאות היא לגשת לביצוע בדיקת עיניים בין גיל חצי שנה לגיל שמונה חודשים אצל רופא עיניים שמתמחה בילדים. במהלך בדיקת הראייה בודקים קיום של פזילה או פזילה סמויה, בודקים קיום של עין עצלה, אסטיגמציה, בוחנים את מידת החדות של הראייה ועוד. על בדיקות הראייה הראשוניות מומלץ לחזור בגילאים שלוש שנים ושש שנים לפני שהילד נכנס לכיתה א’. כיום ידוע שבעיות ראייה שמאובחנות לפני גיל שנתיים וחצי ניתנות לטיפול באופן מוצלח יותר מאשר בעיות ראייה שאובחנו לאחר גיל זה.
מן הסתם גם כל מקרה שבו התרחשה פציעה של העין בתינוקות מצריכה מההורים לגשת ולבצע בדיקת ראייה בתינוק על מנת לשלול פגיעה ביכולת הראייה.
בדיקה לאבחון של עיוורון צבעים
מבחן עיוורון צבעים הוא מבחן ראייה פשוט יחסית שאורך כעשר דקות. מטרתו היא לבחון את היכולת של המטופל לזהות ולראות צבעים ולאבחן מצבים של עיוורון צבעים. עיוורון צבעים הוא מצב שבו בעקבות ליקוי מולד תאי הרשתית שאחראים על קליטה של צבעים סובלים מנזק ובעקבות כך יכולת ההבחנה בצבעים נפגמת.
בדרך כלל לא מדובר על חוסר יכולת מוחלטת לראות צבעים שמובילה לראייה בשחור ולבן אלא על קושי להבחין בין מספר קבוצות של צבעים בלבד.
המבחן המקובל והנפוץ ביותר נקרא מבחן אישיארה שבו הנבדק צריך לזהות מספרים או אותיות שמורכבים מנקודות קטנות הצבועות בצבעים דומים שמופיעות על רקע של נקודות הצבועות בצבעים שונים.
ישנן בדיקות נוספות שמבוצעות בעזרת ציוד אלקטרוני ממוחשב שמסוגלות לאבחן עיוורון צבעים בצורה מדויקת יותר אבל הן נמצאות בשימוש הרבה פחות נרחב. השכיחות של ההפרעה גבוהה במיוחד בקרב גברים בריאים ביחס ליתר קבוצות האוכלוסייה מסיבה שאינה ברורה.
את הבדיקה נהוג לבצע באופן שגרתי לילדים שייתכן שאינם מודעים כלל להפרעה ממנה הם סובלים, לכלל האוכלוסייה במקרים בהם קיים חשד לפגיעה ברשתית ובכל מקרה שבו הנבדק מדווח על בעיה בראייה של צבעים או בהבחנה בין צבעים. הבדיקה אינה פולשנית, אינה כרוכה בחוסר נעימות ומסתיימת תוך זמן קצר מאוד יחסית.