למרות השם המאיים שלה, היפרדות זגוגית אינה אלא תהליך טבעי שמתרחש בכל אדם כתוצאה מההזדקנות הטבעית של הגוף שלרוב אינו גורם לשום תופעות לוואי.
למעשה בדרך כלל כאשר התהליך של היפרדות הזגוגית מתרחש, האדם כלל אינו מודע לכך שעבר תהליך זה כיוון שמדובר על תהליך שאינו סימפטומטי. עם זאת, במקרים נדירים היפרדות הזגוגית עלולה לגרום למגוון של סיבוכים שעלולים לבוא לידי ביטוי בבעיות ראייה שונות ועל כן מומלץ להכיר את המושג ואת התהליך.
מה היא הזגוגית?
העין היא איבר מורכב בצורה בלתי רגילה. החלקים הקדמיים שבה אחראים לשבירה של קרני האור ולהכנסתם לעין (הקרנית, הקשתית שבמרכזה האישון והעדשה) ואילו בהמשך שלה ניתן למצוא את הרשתית שבה ממוקמים תאי עצב שקולטים את קרני האור, מעבדים את המידע שהתקבל מהן ומעבירים אותו הלאה דרך עצב הראייה למרכזי עיבוד התמונה במוח.
הזגוגית למרבה ההפתעה לא משחקת שום תפקיד של ממש במערכת הראייה. אמנם היא לוקחת חלק חשוב בתהליך ההתפתחות של העין במהלך החיים העובריים לפני הלידה, אבל לאחר שהאדם יוצא לאוויר העולם היא לא אמונה על אף אחד מהשלבים של תהליך הראייה.
הזגוגית שנקראת גם נוזל הזגוגית או גוף הזגוגית היא למעשה מעין חומר דמוי ג’ל שקוף שמחוברת לרשתית של העין באמצעות מיליוני סיבים זעירים ועדינים שהולכת ונהיית נוזלית יותר במרקמה ככל שאנחנו מזדקנים.
מה קורה בתהליך היפרדות הזגוגית?
בקרב רוב האנשים הזגוגית מתחילה לעבור בסביבות העשור השישי לחיים שינויים ביוכימיים רבים שגורמים לכך שהיא הולכת ומתכווצת ונהיית מימית יותר ויותר. בעקבות כך מתחילה הזגוגית להיפרד מהרשתית אליה היא צמודה.
תהליך זה יכול גם להתרחש בקרב אנשים צעירים יותר אך לרוב לא מתרחש לפני גיל חמישים. לרוב התהליך עובר בצורה חלקה אך במקרים מסוימים עלולים להופיע תסמינים מסוימים שקשורים לראייה.
התהליך נמשך בדרך כלל בין ימים ספורים למספר שבועות ולרוב התלונות האופייניות שנשמעות מצד אלו שחווים את התהליך חולפות מאליהן עם היעלמות התסמינים בטווח של עד חצי שנה מתחילת התהליך.
במקרים אחדים עלולים להופיע תסמינים שנמשכים זמן רב לאחר היפרדות הזגוגית אך לא אחת המוח מפעיל מנגנונים של פיצוי ובעקבות כך חרף עיוות הראייה, עדיין האדם לא מבחין בכך שמשהו אינו כשורה בעיניו.
התסמינים השכיחים של היפרדות הזגוגית
ההיפרדות יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה תסמינים מרכזיים להלן:
- עכירות – ישנם כאלו שמדווחים על הופעה של עכירות מסוימת בשדה הראייה כתוצאה מהיפרדות הזגוגית. העכירות יכולה לבוא לידי ביטוי בראייה של חוטים בצבע שחור, הופעה של עכביש או יתוש בשדה הראייה, טבעות או כתמים שחורים ועוד. בדרך כלל התסמינים נעשים חמורים יותר כאשר החולים מתבוננים על קיר לבן או על רקע בהיר באופן כללי. הפרעה זו לראייה נובעת מכך שהסיבים שקישרו בין הזגוגית לרשתית מפריעים לשדה הראייה התקין.
- ענן, מסך או נקודות – במקרים מסוימים במהלך ההתנתקות של הזגוגית מתרחשת משיכה של כלי דם באזור הרשתית ובעקבות כך נוצר דימום ברשתית ההיקפית או באזורי החיבור שבין הזגוגית לעצב הראייה. הדימום יכול לגרום להופעה של ענן שמערפל את הראייה, להופעה של נקודות רבות וקטנות או להופעה של מסך. במקרים של דימום חריף במיוחד ייתכן שהחולה יאבד את יכולת הראייה כליל בעין שבה התרחש הדימום אך מקרים כאלו נדירים ביותר וחריגים מאוד.
- ברקים והבזקים – במקרים מסוימים כתוצאה ממשיכה של פני הרשתית שמתרחשת על ידי הזגוגית המתנתקת עלולים להופיע ברקים בשדה הראייה. לפעמים החולים ידווחו על הופעה של אורות מרצדים, ברקים או הבזקים שלרוב מופיעים בזווית העין בעיקר בתנאי חושך או בזמן שמעבירים את המבט ממקום מואר למקום חשוך.
הסיבוכים האפשריים של תהליך התנתקות הזגוגית
החשש המרכזי שמתעורר כאשר מתחילים להתרחש עיוותים בראייה הוא מפני קרע שיכול להיווצר ברשתית. במקרה של קרע ברשתית קיימת סכנה לחדירת נוזל זגוגית לתוך הרשתית שיוביל להיפרדות של הרשתית.
היפרדות רשתית מחלל העין עלולה לגרום לעיוורון ללא טיפול אך במידה והיא מאובחנת בזמן ניתן לתקן אותה בקלות על ידי ניתוח לייזר שבמהלכו מקבעים את הרשתית למקומה.
סיבוכים נדירים יותר כוללים משיכה של הזגוגית, ממברנה אפירטינלית וחור מקולרי. שלושת הסיבוכים הנ”ל גם כן ייתכן שיובילו לניתוח ברשתית על מנת למנוע פגיעה בראייה.
לסיכום
תהליך היפרדות הזגוגית הוא תהליך טבעי שאותו עובר כמעט כל אדם באשר הוא. ברוב המוחלט של המקרים הוא עובר ללא כל תסמינים אך במקרים נדירים הוא עלול להוביל לבעיות ראייה חולפות או קבועות.
חשוב להכיר את התסמינים שיכולים להעיד על נזק לעין שמקורו בתהליך היפרדות הזגוגית על מנת שניתן יהיה לאבחן את הבעיה ולהגיש טיפול מוקדם. טיפול מוקדם יכול במקרים רבים להציל את הראייה בקלות וביעילות.
ראו גם:
מחלת קטרקט – פוגעת בעיקר בקשישים
