קטרקט או ירוד בעברית הוא השם שניתן לכל מצב שבו נוצרת עכירות על פני עדשת העין. הגורם השכיח ביותר להיווצרות של קטרקט הוא גיל מבוגר אך כפי שנפרט במאמר זה ישנו מגוון של גורמים נוספים אחרים שיכולים להוביל לעכירות האופיינית לקטרקט. נכון לכתיבת שורות אלה קטרקט שנובע מהזדקנות נחשב להגורם המרכזי שמוביל ללקות ראייה בעולם.
ההערכות העדכניות לגבי השכיחות של הקטרקט מדברות על כך שמחצית מהאנשים בגילאים שבין 65-74 סובלים מהתופעה ושכיחות זו עומדת על שבעים אחוז בקרב מבוגרים מעל גיל שבעים וחמש.
קטרקט שנגרם בשל זקנה
התהליך שבו נוצרת עכירות על פני העדשה נחשב לתהליך טבעי של הגוף כשהתסמין המוקדם ביותר של התופעה יכול להיות דווקא שיפור במידת החדות של הראייה. השיפור נגרם בעקבות גידול במקדם השבירה הטבעי של העדשה המרכזית. כתוצאה מכך נוצר מצב של קוצר ראייה בתשבורת של העין. תסמינים נוספים יכולים להיות ראייה כפולה בעין אחת או ירידה במידת הרגישות לצבעים ולהבחנה בין גוונים.
קטרקט קורטיקלי
קטרקט קורטיקלי הוא קטרקט שבו נוצרים סדקים זעירים מסביב לאזור המשווני של העדשה בעקבות שינויים ברמות ההידרציה של סיבי העדשה. מידת ההפרעה לראייה משתנה בהתאם לקרבה של העכירות לציר של הראייה.
קטרקט אחורי
סוג זה גורם לסימפטומים שונים בראייה בשלב מוקדם יחסית שנובעים בשל חסימה של ציר הראייה. בין היתר מדובר על ירידה במידת החדות של הראייה בנוכחות של תאורה עוצמתית או הופעה של בוהק בשדה הראייה. מצב זה יכול להיגרם בין היתר בשל חשיפה לקרינה מייננת, שימוש מקומי או סיסטמי בסטרואידים, טראומה בעין ועוד.
קטרקט בילדות
בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, קטרקט יכול לפגוע גם בילדים ואפילו בתינוקות. ישנם שני סוגים של קטרקט בילדות – הראשון הוא קטרקט מולד (שליש מהמקרים) שמופיע כבר בלידה או זמן קצר מאוד אחריה והשני הוא קטרקט נרכש. קטרקט נרכש יכול להופיע על רקע של דלקת כרונית בענביה, שימוש בסטרואידים, סוכרת, זיהום בעין ועוד.
קטרקט בעקבות טראומה
קטרקט טראומטי נוצר בעקבות חדירה של גוף זר לתוך העדשה או כתוצאה מטראומה לגלגל העין. הגורמים השכיחים לקטרקט טראומטי הם כדורים של רובה אוויר, קרינה מייננת, חשיפה לחום גבוה, אבנים, חבלות מכניות ועוד. קטרקט טראומטי מאופיין בהפיכת העדשה ללבנה בעקבות קריעה של הקופסית וחדירה של נוזל זגוגית ומים לעדשה.
קטרקט משני למחלה ראשונית
קטרקט יכול להיות גם משני למחלה עינית או למחלה סיסטמית. מחלות עיניים שעלולות להוביל לעכירות של העדשה (בדרך כלל העכירות תבוא לידי ביטוי בעין אחת בלבד) הן למשל גלאוקומה, דלקות ענביה כרוניות, רטיניטיס פיגמנטוזה או היפרדות של הרשתית ואילו מחלות סיסטמיות שיכולות להוביל לקטרקט הן למשל סוכרת, היפרתירואידיזם, גלקטוזמיה, תסמונת ורנר ועוד.
קטרקט כתוצאה משימוש בתרופות
ישנו מגוון רחב של תרופות שקטרקט עלול להיות תופעת לוואי של השימוש בהן. על קצה המזלג ניתן להזכיר למשל שימוש ממושך בסטרואידים, פוספולין יודיד (משמש לטיפול במחלת הגלאוקומה), טיפות מיוטיות חזקות ועוד.
קטרקט לאחר ניתוח עיניים
באופן אירוני אחד מהגורמים לקטרקט יכול להיות ניתוח להסרת קטרקט. במקרים אלו נותרו מתחת לקופסית מספר תאי אפיתל שמצליחים להתרבות באופן לא פרופורציונאלי וליצור מספר רב של שכבות שמפריעות לראייה. עד כחמישים אחוז מהמבוגרים שעוברים ניתוח להסרת קטרקט סובלים מתופעה זו.
כיצד מטפלים בקטרקט?
הטיפול המקובל והנפוץ ביותר לקטרקט הוא ניתוח יחסית פשוט שניתן לבצע אפילו בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח מחליפים את העדשה של העין בעדשה מלאכותית ולמרות שהוא נחשב לניתוח נפוץ ובטיחותי מאוד, הרי שבדומה לכל הליך כירורגי, גם ניתוח להסרת קטרקט עלול להוביל לתופעות לוואי מסוימות.
בין היתר הניתוח עלול להוביל לפגיעה בשלמות של האישון או לאיבוד של הזגוגית, לאובאיטיס, היפרדות של הרשתית, ירידה בחדות הראייה, דלקת בחלל העין וכן כפי שציינו לא אחת נוצר בעקבות הניתוח קטרקט משני.
עוד בנושא:
