השתלת קרנית

השתלת קרנית

הקרנית היא החלק הקדמי של גלגל העין. תפקידה הוא לשבור את קרני האור ולהוביל אותן להמשך מערכת הראייה דרך האישון לעדשה ולרשתית.

בניגוד לשאר האברים בגוף האדם הקרנית לא מחוברת למערכת הדם וזאת כיוון שבמידה והיו עוברים בה כלי דם, לא הייתה מתאפשרת לנו ראייה בהירה ונקייה של העולם. הקרנית לפיכך מקבלת את החמצן שלה ישירות מהאוויר ואת חומרי ההזנה שלה מהדמעות שבעין.

הקרנית יכולה לסבול מפגמים שונים שבעקבותיהם תיתכנה מספר בעיות ראייה. ישנן בעיות קרנית רבות שניתן לתקן בעזרת משקפיים, עדשות מגע אופטיות או עדשות מגע טיפוליות אך לא אחת אין מנוס ויש לעבור ניתוח להשתלת קרנית.

מה הם הגורמים להשתלת קרנית?

הגורמים השכיחים ביותר להשתלת קרנית הם ניתוח קטרקט שבמהלכו נגרם נזק בלתי הפיך לקרנית, נזק שנגרם בעקבות מחלת קרנית בשם קרטוקונוס, נזק שנגרם בעקבות דלקת חמורה בקרנית וצלקות שהתהוותה בקרנית לאחר פציעה חמורה שלה. כמו כן במקרים בהם האדם כבר עבר ניתוח להשתלת קרנית וגופו דחה את השתל, ייתכן מאוד שיצטרך לעבור ניתוח להשתלת קרנית פעם נוספת.

כיצד מתבצע הניתוח?

ברוב המוחלט של הניתוחים להשתלת קרנית עושים שימוש בקרנית שנתרמה מאדם שהלך לעולמו. עם זאת, במקרים נדירים במיוחד עושים שימוש בקרנית מלאכותית אם כי מדובר על הליך מורכב וחדיש מאוד שמעטים הרופאים שמתמחים בביצועו בישראל כמו גם בעולם.

את הניתוח ניתן לעשות הן בהרדמה כללית והן בהרדמה מקומית ולרוב הוא נמשך כתשעים דקות. באופן עקרוני בניתוח מסירים את הקרנית הפגועה בעזרת סכין ובמקומה מחברים בעזרת תפרים את הקרנית החדשה למקומה. את התפרים מסירים באופן הדרגתי לאחר הניתוח במהלך מספר חודשים.

ישנן מספר דרכים לבצע את הניתוח. כך למשל ניתן לבצע אותו בעזרת חיתוך לייזר במקום בסכין מנתחים, ניתן במקרים מסוימים להסיר רק את השכבה הפגועה מהקרנית במקום להסיר את כל הקרנית וכן ישנם ניתוחים שבהם ניתן לבצע בקרנית רק שישה עשר תפרים לעומת אחרים שבהם המנתח מבצע 36 תפרים. ככל שהחתך קטן יותר ומדויק יותר וככל שישנם פחות תפרים כך משך ההחלמה מהניתוח קצר יותר.

סיכויי הצלחה של הניתוח

מאחר וכפי שציינו, הקרנית לא מחוברת למערכת הדם, הרי שאין צורך להתאים את סוג הדם של התורם לנתרם. הודות לעובדה זו הניתוח להשתלת קרנית נחשב גם לניתוח בעל שיעורי הצלחה גבוהים בצורה בלתי רגילה יחסית לניתוחים להשתלת אברים אחרים דוגמת כליה או כבד למשל.

במדינת ישראל מדי שנה מבוצעים כחמש מאות ניתוחים להשתלת קרנית ושיעורי ההצלחה שלהם נעים בין שמונים לתשעים אחוז. סיכויי הצלחה משתנים בין היתר בהתאם לסיבה בגינה התעורר הצורך לבצע את הניתוח.

האם מדובר על ניתוח מסוכן?

הניתוח לא נחשב למסוכן במיוחד אך בדומה לכל ניתוח גם הוא עלול להסתבך אם כי במקרים חריגים בלבד. הסיבוכים של הניתוח יכולים לנבוע כתוצאה מבעיות בתהליך ההרדמה, כתוצאה מזיהום שיתעורר לאחר הניתוח או במהלכו וכמובן שהסיבוך השכיח ביותר הוא דחייה של השתל.

ברוב המקרים דחייה של השתל מתרחשת בטווח השנה הראשונה לאחר הניתוח אך בהחלט כבר קרו מקרים לאורך ההיסטוריה שבהם הגוף של המנותח דחה את הקרנית לאחר מספר שנים מיום הניתוח.

האם השתלת קרנית מלאכותית עדיפה על השתלת קרנית מתורם?

נכון לכתיבת שורות אלה השתלת קרנית מתורם שהלך לעולמו עדיפה עשרת מונים על פני השתלת קרנית מלאכותית וזאת משתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא היעדר הידע הדרוש לביצוע ניתוח להשתלת קרנית מלאכותית והשנייה היא הסיכון הגבוה לסיבוכים. השתלת קרנית מתורם שהלך לעולמו נחשבת לבטוחה יותר ובעלת שיעורי סיבוכים נמוכים הרבה יותר.

ניתוח להשתלת קרנית מלאכותית מתבצע רק במקרים בהם אין אפשרות להשתיל בגופו של החולה קרנית אנושית מסיבות כאלו ואחרות או במקרים בהם המנותח כבר עבר ניתוח להשתלת קרנית וגופו דחה את השתל. בדרך כלל הניתוח להשתלת קרנית מלאכותית מבוצע בחולים שניתוח זה הוא ההזדמנות היחידה שלהם לראות.