ניוון מקולרי ובריאות העין

הראייה המרכזית היא מה שאדם רואה כשהוא מתמקד ישר קדימה. בניוון מקולרי, ראייה זו נפגמת, כלומר, קריאה הופכת להיות קשה; צבעים נראים פחות תוססים; וקשה להכיר פנים של אנשים.

אובדן ראייה זה מתרחש בדרך כלל בהדרגה לאורך הזמן, אם כי לעיתים עשוי להתרחש במהירות. ניוון מקולרי אינו משפיע על הראייה בשולי שדה הראייה, מה שאומר שלא יגרום לעיוורון מוחלט.

מדוע זה קורה?

ניוון מקולרי מתפתח כשהחלק של העין, האחראי על הראייה המרכזית, המקולה, אינו מסוגל לתפקד באופן יעיל כבעבר. קיימים שני סוגים עיקריים לניוון מקולרי, יבש ורטוב.

ניוון מקולרי יבש – מתפתח כשתאי המקולה ניזוקים כתוצאה מהצטברות חומרים שנקראים דרוזן. זהו הסוג הנפוץ והרציני ביותר של ניוון מקולרי, המתרחש בקרב תשעה מתוך עשרה מקרים. אובדן הראייה הדרגתי, ומתרחש לאורך שנים רבות, אך בקרב אחד מתוך עשרה אנשים, ניוון מקולרי ימשיך ממשיך להתפתח לניוון מקולרי רטוב.

ניוון מקולרי רטוב – מתפתח כשכלי דם שאינם תקינים נוצרים מתחת למקולה ומזיקים לתאים. מצב זה רציני יותר מניוון מקולרי יבש, וללא טיפול, הראייה עשויה להתדרדר בתוך ימים ספורים.

השפעות על אוכלוסיות – מצב זה משפיע כיום על מאות אלפי אנשים ברחבי העולם, ונחשב כגורם המוביל לאובדן ראייה. מסיבות שאינן ברורות, ניוון מקולרי נוטה להיות נפוץ יותר בקרב נשים מאשר גברים.המצב נפוץ ביותר בקרב אנשים מעל גיל חמישים, וההערכה היא שאחד מתוך עשרה אנשים מעל גיל 65, יחווה מידה מסוימת של ניוון מקולרי.

טיפול בניוון מקולרי

כיום לא קיימת תרופה לכל אחד מסוגי הניוון המקולרי. ומטרת הטיפול היא לסייע לאדם הסובל מהמחלה להפיק את המרב מהראייה שנותרה לו, למשל באמצעות עדשות מגדילות המשמשות כדי להפוך את הקריאה לקלה יותר. קיימות מספר ראיות מדעיות המצביעות על העובדה לפיה תזונה עשירה בירקות בעלי עלים ירוקים עשויה להאט התקדמות ניוון מקולרי יבש.

ניוון מקולרי רטוב ניתן לטיפול עם תרופות גורם הגדילה אנדותל אנטי וסקולרי. מטרת הטיפול היא לעצור את החמרת הראייה באמצעות מניעת התפתחות המחלה בכלי דם נוספים. במקרים מסוימים, ניתוח לייזר משמש אף להריסת כלי דם נורמאליים. אבחון וטיפול מוקדם בניוון מקולרי רטוב חיוני להפחתת הסיכון לאובדן ראייה חמור.

הפחתת הסיכון

לא תמיד ניתן למנוע ניוון מקולרי, היות ולא ברור בדיוק מה מעורר את התהליכים הגורמים למצב. הסיכון ללקות במחלה זו קשור באופן משמעותי לגיל ולהיסטוריה משפחתית של המחלה. יחד עם זאת, יתכן שניתן להפחית את הסיכון או למנוע את החמרת המחלה באמצעות נקיטה בצעדים הבאים:

הפסקת עישון – אם החולה מעשן.

תזונה בריאה ומאוזנת – הכוללת כמות מרובה של פירות וירקות.

מיתון צריכת האלכוהול – או הפסקת שתייה לחלוטין.

שמירה על משקל בריא – הפחתת משקל במידת הצורך או שמירה על משקל תקין.

הרכבת משקפיים סופגות קרינה – לשהייה בחוץ לפרקי זמן ארוכים.